גבורת ההתמדה

כולנו מרגישים בכל "הותר לפרסום" שממש נאכל חצי בשרנו. אנו חשים כאב עמוק, חודר וצורב כי באמת נפש אחת אנחנו, "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה", נפש אחת מרגישה ואוהבת.
את יכולת ההתמדה, את עוז הרצון והנחישות אפשר לינוק רק מהכרה בצדקת הדרך, רק מאמונה בצדקת דרכנו ומאמונה בריבונו של עולם שבחר בנו מכל העמים להילחם על הטוב נגד הרע.

מישראליות ליהדות

שלא נתבלבל לרגע: לא במקרה הם נלחמים בנו, אפילו כאלו מהם שאין להם שום גבול יבשתי איתנו, כדוגמת אירן והחותים בתימן, זאת משום שהרשע העולמי ומחזיקיו, חשים שאנו העם הטוב, עם של חיים, עם של אמונה בקב"ה אלוקי ישראל. הם יודעים היטב שהם ואנחנו לא יכולים לחיות באותו עולם, משום שכל זמן שאנו מעמידים מדינה של טוב, של מוסר וצדק, אנו לא מאפשרים להם להשתלט על התרבות העולמית. האינסטינקט שלהם צודק.

כנגד 4 ימניים פועל השמאל

אחד אדיש, אחד ערכי, אחד תמים, ואחד ספקן שיודע רק לשאול
האדיש מה הוא אומר?
-המצב לא כזה גרוע. אולי בעצם כן, אבל אני עסוק. עבודה, לימודים, ילדים, נכדים.

יום הדין של התקשורת הישראלית

יש תקופות וזמנים מכוננים בחיי עם, שבהם מתגלות תופעות במלוא הדרן או בשפל ניוולן. לצערי, התקשורת הישראלית הציבורית הממומנת מכספי הציבור, המכונה התאגיד הציבורי, נמצאת ברגע מכונן של גילוי מערומיה ושקריותה.

מחקרים מוכיחים

האם הסכמנו להשתתף בניסוי על החיים שלנו שאינו מבוסס על שום מחקר? מי בדיוק מוכן לקחת אחראיות על ההשלכות הנוראיות של תוצאות הניסוי בעוד דור שניים?

למה אני אופטימי?

ממר יצא מתוק, והמצב שהגענו אליו גילינו בברור מה הבעיה, ואל הפיתרון צריך להוביל.