מיהם נפגעי אירועי דיזנגוף?

רבות נאמר ונכתב על אירועי יום הכיפורים תשפ"ד בתל אביב. נראה שכבר אין מה להוסיף, אך יחד עם זאת נדמה שישנה נקודה חשובה ומשמעותית שעברה מתחת לרדאר וחשוב לשים לב אליה. במי פגעו אותם מפגינים? במבט ראשון הנפגעים הם הדתיים שבאו להתפלל בהפרדה. הזכות להתפלל בהפרדה נמנעה מהם, גם תפילתם הופרעה, והיום הקדוש להם היה […]

שיעבוד מצרים אז והיום

יש הטוענים שבימינו, אנו מרגישים את החופש, שעבוד מצרים לא רלוונטי. המאבק בעד ונגד ה'טרלול הפרוגרסיבי' לא פוגש אותנו ביום יום ולא משפיע עלינו.

המלחמה ברפורמה מדגישה את הצורך להמשיך

המאבק הפרוע ברפורמה למול הניסיונות להידברות, רק מחזק את האמונה שאנו בדרך הנכונה. אל לנו להיכנע לאלו המנסים לפלג ולשסע. כאשר נשתחרר ממצרי האליטה המנסה להכתיב את סדר היום הציבורי, נאפשר לנבחרי העם לממש את בחירתו הדמוקרטית של העם בזהות יהודית למדינה, נצא לחירות עולם.

לשמאל האהוב והאלים

שמנו לב, שלכם מותר לשרוף כבישים, להרוס גדרות, לנשוך שוטרים, ולנו – אסור . לכם מותרת סרבנות ולנו אסור, לכם מותר להשבית את המדינה, בתי חולים, בתי עסק, בנקים, קניונים, שדה תעופה, ולנו אסור. אתם תאפשרו בחירות  דמוקרטיות בתנאי שיבחרו המפלגות הנכונות והערכים הנכונים.
כל זה נגמר ביום שני

הרפורמה המשפטית היא רק תירוץ

התחלנו לזקוף קומה! לא עוד התרפסות וקבלת אישור מהשמאל הפרוגרסיבי, אלא עמידה איתנה וגבורה מולם, מול הארס והאלימות שלהם. ולראשונה הימין מתחיל לשלוט.

נשיא האנרכיסטים

מכתב גלוי לנשיא המדינה לכבוד הנשיא שלום, שמי יעקב דביר. אני אדם דתי, שירתתי בצבא, כל בניי וחתניי שירתו ומשרתים ביחידות קרביות ומובחרות, ובנותיי – בשירות לאומי. הציבור שגדלתי בו חווה וחווה פגיעות ואבדות רבות במשך השנים. חווינו בדמעות את הגירוש מגוש קטיף, ובתקופת הממשלה הקודמת כאבנו את הפגיעה ברבנות הראשית ואת הניסיון לשנות את […]

מכתב לנשיא המדינה

הנידון: הפשרה בעניין הרפורמה המשפטית. לכבוד נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, שלום. קראתי את הצעתך בדבר הקפאת דיוני החקיקה בעניין הרפומה לשבועיים כדי להגיע לפשרה עם מערכת המשפט. אני חש שפשוט ירקת בפרצופי והשפלת אותי ואת מיליוני אזרחי ישראל שיצאו לבחירות. אין סיבה לצאת להצביע לגוף המחוקק אם ממילא הוא צריך לקבל את הסכמת הגוף השופט. אם כן, צריך […]

החלום ושברו

כולנו חולמים לחנך את ילדינו במדינת ישראל להיות נאמנים לארצם, לעמם וליהדותם. והנה נרדמנו, ובזמן שאנו ישנו, מישהו מחוץ לחדר, מחוץ למשרד החינוך האמון על חינוך ילדינו, זרק על ילדינו הטהורים לכלוך מכל הבא ליד

ממה אנחנו מפחדים?

הם הפסידו בבחירות, זה הגיוני שהם מבוהלים – אנחנו באמת באים לשנות, להחזיר את מדינת ישראל לפסים. אבל אתם, חברים שלי, ממי אתם מפחדים?