גבורת ההתמדה

כולנו מרגישים בכל "הותר לפרסום" שממש נאכל חצי בשרנו. אנו חשים כאב עמוק, חודר וצורב כי באמת נפש אחת אנחנו, "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה", נפש אחת מרגישה ואוהבת.
את יכולת ההתמדה, את עוז הרצון והנחישות אפשר לינוק רק מהכרה בצדקת הדרך, רק מאמונה בצדקת דרכנו ומאמונה בריבונו של עולם שבחר בנו מכל העמים להילחם על הטוב נגד הרע.

אל תתנו להם במה

שוו בנפשכם אלפי מחבלים שמשתחררים עכשיו וחלילה מתכוננים להתקפה הבאה על ישראל.
שוו בנפשכם את צהלות השמחה ואת מורל החמאס ותומכיו בראותם כיצד ההתקפה שלהם על ישראל לא מובילה להשמדתם אלא לקבלת תנאיהם ושחרור מחבליהם, בלא להיענש על הטבח הנורא והפגיעה בריבונות הישראלית.

מישראליות ליהדות

שלא נתבלבל לרגע: לא במקרה הם נלחמים בנו, אפילו כאלו מהם שאין להם שום גבול יבשתי איתנו, כדוגמת אירן והחותים בתימן, זאת משום שהרשע העולמי ומחזיקיו, חשים שאנו העם הטוב, עם של חיים, עם של אמונה בקב"ה אלוקי ישראל. הם יודעים היטב שהם ואנחנו לא יכולים לחיות באותו עולם, משום שכל זמן שאנו מעמידים מדינה של טוב, של מוסר וצדק, אנו לא מאפשרים להם להשתלט על התרבות העולמית. האינסטינקט שלהם צודק.

אראנו נפלאות

איננו יודעים לאן מוליך אותנו בעל המלחמות, הזורע צדקות ומצמיח ישועות, ולא בטוח שנבין
זאת בזמן הקרוב, אך ברור שמתרחשים תהליכים אדירים, הכוללים קשיים גדולים שעם ישראל
שעבר את כל קשיי ההיסטוריה מסוגל לעמוד בהם, ומתוכם תצמח הגאולה השלמה.

רוממו ה' רוממו

כולנו כולנו מגויסים: גברים, נשים וילדים, זקנים וצעירים, בשדה הקרב, בבית ובעורף, כולנו כאיש אחד בלב אחד. כולנו מגויסים משום שהקב"ה דפק על פתחי לבבנו ודרש שנתעורר. קריאת ד' לא הייתה בגלל שהיינו מוכנים, או בגלל ששלטנו במצב, ואף לא בגלל הזכויות הפרטיות שלנו, אלא משום ש"דיו לאבל שיעמוד באבלו", וצריך לגאול את השכינה מצערה. […]

חיזוק לזמן המלחמה

לאלו שבחזית ומשפחותיהם שבבית, לאלו שיקיריהם נפגעו או ח"ו נהרגו, לאלו שקרוביהם חטופים או נעדרים, לנו עצמנו, לכולנו יחד.

מיהם נפגעי אירועי דיזנגוף?

רבות נאמר ונכתב על אירועי יום הכיפורים תשפ"ד בתל אביב. נראה שכבר אין מה להוסיף, אך יחד עם זאת נדמה שישנה נקודה חשובה ומשמעותית שעברה מתחת לרדאר וחשוב לשים לב אליה. במי פגעו אותם מפגינים? במבט ראשון הנפגעים הם הדתיים שבאו להתפלל בהפרדה. הזכות להתפלל בהפרדה נמנעה מהם, גם תפילתם הופרעה, והיום הקדוש להם היה […]

עם חופשי בארצו מ'שטראוס'

'תרבות עברית חדשה בארץ ישראל'. כך הגדירה עצמה הציונות בראשית דרכה, או ליתר דיוק כך הגדירו הסופרים בוגרי ההשכלה האירופאית, זו שבאה לייסד כאן תרבות חופשית נאורה מתוך ערכי שוויון, סובלנות וכבוד הדדי. מאוחר יותר זה נקרא הומניזם, דמוקרטיה ופלורליזם. המשותף לכל השמות הוא שמדובר בתרבות חילונית כפרנית שאינה יונקת מאמונת ישראל, מסורתו ומורשתו ואינה מחוברת אליה.

להחזיק חשבון ולצאת להפגין

בממשלה הקודמת לא ספרו אותנו אז לא נספור אותם בחזרה. מגיע להם. סוף סוף כואב להם שיצאו קצת להפגין. הם שולטים בהכול הגיע הזמן להחזיר להם. שמאלנים בוגדים. שנים הם דפקו אותנו נחזיר להם. אנחנו בשלטון שיסתדרו. מזדהה? נשמע קצת מוכר? חושב את זה לפעמים? בוא ניקח רגע נשימה. מה אני רוצה? חושב שהתשובה די […]