שיעבוד מצרים אז והיום

העבדות הנסתרת הזו אינה מושג חדש. יש מצבים שאדם נכנס לעבדות בלי לשים לב בכלל שהוא עבד. במצרים עבדו מיליוני ישראלים בפרך. בעבודה קשה, בחומר ובלבנים. עד כדי כך שפרעה התחיל לחשוש " ונלחם בנו ועלה מן הארץ". אבל איך פרעה הצליח בכלל לשעבד מליונים? לא מדובר בשבויי מלחמה שהפכו לעבדים אלא לבני חורין שהפכו לעבדים. חז"ל מלמדים אותנו שפרעה פעל בערמה. הוא השתמש בכמה טכניקות :

1. צידוק הגיוני לעבודה, פרעה היה מבקש מהם בהתחלה לבנות לו עיר קטנה.
2. שוחד או "משכורת". בהתחלה העבודה הייתה בתשלום גבוה.
3. השתתפות פעילה של פרעה בעבודה
4. בערמה ובהדרגה. לא בבת אחת מגלה את המטרה האמיתית, אלא השיעבוד התחיל בשלבים
5. טרדת הזמן- "תכבד העבודה על האנשים ועל ישעו בדברי שקר" כאשר עמוסים בעבודה אין זמן לחשוב על מציאות אחרת, על חירות.

טכניקות השיעבוד של פרעה לא נעלמו מהעולם, הן רק הפכו להיות ממוסדות יותר , משוכללות יותר ונסתרות יותר. העבדות כיום היא נסתרת. מטרתה אינה לשעבד את הגוף בעבודת פרך. מטרתה היא לשעבד את הרוח הישראלית, לכלוא אותה במיצרי הפיתוח החומרי, בכבלי מוסר מזוייף. כיום, מדינות אירופה ושונאי ישראל אחרים שופכים כסף רב על קרנות וארגונים בישראל כמו ארגוני זכויות ערבים, ארגוני להט"ב ואף עמותות בתוך החברה הדתית! הם משתמשים בשוחד, בצידוקים מוסריים, יודעים איך לפנות לכל חלק בעם בשפה המתאימה לו.

לקבוצה אחת, פונים בשם ערכי החופש והדמוקרטיה. מפחידים אותם שאם לא ישתתפו במחאה יהיה פה "סיפורה של שפחה". לקבוצה שניה, פונים בשם ערכי הסובלנות ו"האחר הוא אני". אתם חייבים להכיל את האחר, להכניס ילדה שמדמיינת שהיא בן לכיתת בנים! לקבוצה שלישית פונים עם ערך מעמד האישה: כיצד אתם לא מאפשרים לבנות להגשים עצמן ולהתגייס לשריון, גולני וסיירות? (וכשזה יפגע להן בגוף?בנפש? בסיכוי להביא ילדים? זה לא טובת האישה?) וכן הלאה. לוקחים אנשים למכוני 'מנהיגות'  ומטמיעים אותם בחזרה כדי שיגיעו למקומות מפתח ויטמיעו תפיסות זרות, פרוגרסיביות. מכניסים לגנים ספרי ילדים על 'סוגי משפחות', משנים את השפה העברית עם הנקודה הא-מגדרית, מוציאים את אבא ואמא מטפסים ועוד.

אז מה עושים? קודם כל להתבונן, לעצור שניה את שטף החיים היום יומי ולשים לב מה באמת קורה פה. ההצלחה שלהם היא בגלל שהם באים בסתר, בגלל שהם בונים על זה שכל אחד עסוק בענייני היום יום. בפסח, אנו עוצרים את שטף החיים ומנקים את החמץ, מוציאים החוצה את כל התפיסות הזרות האלו, שאינם חלק מהזהות שלנו.

בפסח, אוכלים מצות, בצק ללא שום תוספת , ללא תפיחה. אנו חוזרים לזהותנו הפשוטה, המקורית. מתמלאים באמונה, שגם אם יבואו עוד קרנות ועוד גורמים שינסו להחמיץ אותנו, לערבב ולבלבל אותנו, הם לא יצליחו." אשר לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ, ובכוח זה גם בצקם של בנינו לא יחמיץ לעולמים" (מאמרי הראי"ה, מצה זו)