קץ הדמוקרטיה?

קץ הדמוקרטיה! אנחנו שומעים בתקופה האחרונה השכם והערב את הקריאות האלו המאיימות שאם המצב יימשך כך – הדמוקרטיה מתקרבת אל קיצה.

כידוע, מדינת ישראל מוגדרת כ"מדינה יהודית ודמוקרטית". משמעות מילים אלו אינה ברורה מספיק, אולי כי למחוקק הייתה ברורה משמעות המושג, ואולי פשוט כי הוא רצה לא להתעסק בחומר הנפץ הזה.

אבל…

את הפרצה ניצלו אליטות השמאל לאורך השנים ובפרט בתקופה האחרונה, כדי להסביר לנו שדמוקרטיה אינה שלטון הרוב. נכון, דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב .יש לה גם ערכים נוספים, כגון זכויות האזרח (לא להתבלבל עם זכויות אדם, המתייחסות גם למי שאינו אזרח, שהן נושא אחר לחלוטין!) וחובותיו, אך השמאל מסביר שהדמוקרטיה בישראל היא בעצם מהותית, וערכי היסוד של השיטה – שאינם חייבים להיות מעוגנים בחוק^[1], והם עמומים לחלוטין ולא ברור מה הם, יותר חשובים מהצד ה'פורמלי' והמעוגן בחוק, כגון רצון הרוב.

כמובן, 'ערכי יסוד' אלו הם ערכי השמאל, ולאו דווקא הערכים שעליהם למדנו בשיעורי אזרחות בתיכון.

נוסף לכך, אותן אליטות התעלמו לחלוטין מהעובדה שהמדינה היא גם מדינה יהודית.

מה שעוד יותר מעניין הוא שפירוש המילים 'מדינה יהודית' אולי אינו מעוגן בחוק, אבל הייתה הסכמה בקום המדינה – הסכם הסטטוס קוו. אבל אפילו על השחיקה ביהדותה של המדינה, שעליה הייתה איזו שהיא הסכמה ברורה, גם אם חלקית, לא באנו לדבר כרגע.

שבוע שעבר נפל דבר בישראל. בבית הספר הממלכתי 'נווה חוף' שבראשון לציון עלתה יוזמה לתפילה בבית הספר, כמובן רק לתלמידים המעוניינים בכך. אבל בלחץ ה"פורום החילוני" התוכנית בוטלה.

עוד לפני הדיבור על "מדינה יהודית", במקרה הזה גם ה"דמוקרטית" נפגעת! מה עם הזכות לחופש הדת ו/או החופש מדת שעליה למדנו בשיעורי אזרחות? מדוע להתערב ולהפריע לתלמידים באמונתם הדתית?

יותר מזה… האם זה מקרה יחיד של פגיעה בערכי הדמוקרטיה שלמדנו עליהם?

מה לגבי הכרעת הרוב, במקרה של אריה דרעי? הדחת שר מכהן, שנבחר על ידי הציבור ואף הועבר חוק שיאפשר לו לכהן מפני שהחוק הישן לא היה ברור כל צורכו לגבי מקרה כמו זה של דרעי? וכל זה על ידי עילת סבירות עמומה ולא ברורה. מי מגדיר מה סביר ומה לא? בחוק אין גבולות מוגדרים לסבירות.

ומה לגבי חופש הדיבור וזכות המחאה? במו עיניי ראיתי לפחות מפגין אחד מסולק על ידי שוטרים מול ביתו של ניר אורבך, ללא שום הצדקה חוקית. הוא הקפיד על כל החוקים, אך זכותו הדמוקרטית נרמסה.

ומה עם זכות הקניין של תושבי גוש קטיף, שגרו ביישובים חוקיים ומוסדרים לחלוטין? או של משפחת איסמעילוף, שבדואים השתלטו על אדמותיה בנגב, ובית המשפט 'גורר רגליים' בעניינם כבר למעלה מעשור?

איפה הזכות להליך הוגן, שככל שהזמן  חולף אנו רואים כמה היא נרמסה במהלך ניהול תיקי נתניהו? הקלטת שאול אלוביץ' בחדר ההתייעצויות, האיומים על ניר חפץ, הפריצה לטלפון ולמחשב של שלמה פילבר ללא צו?

האם פשוט רימו אותנו בתיכון כשלמדנו אזרחות? אולי מישהו לא רצה שנדע מהם הערכים הדמוקרטיים שעליהם מדינתנו היקרה עומדת, או שמא, חמור מכך… קץ הדמוקרטיה, כבר אמרנו?

^[1]  לדוגמה: "עיון בשני חוקי היסוד בדבר זכויות האדם מצביע על כך שלא נכללה בהם זכות עצמאית ונפרדת אשר כותרתה "שוויון". … הזכות לשוויון מהווה אך חלק מהמשפט המקובל הישראלי, … שכן השוויון הנפגע מעוגן ברמה חוקתית-על-חוקית." , ראה בג"ץ  6427/02, עמוד 25.
https://www.cwj.org.il/sites/default/files/%D7%91%D7%92%D7%A5%206427-02%20%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94%20%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F%20%D7%A0%27%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA.doc