נצח(ון) התורה

בשבוע שעבר נפטר ת"ח עצום, הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, ולהלווייתו הגיעו מאות אלפי אנשים, ממגזרים שונים.

התקשורת ניסתה לפצח את סוד מנהיגותו, מדוע רבים כ"כ הלכו אחריו, העריכו אותו ואף באו ללוותו בדרכו האחרונה.

ברור שהנהייה אחריו לא נבעה מיכולת רטורית מיוחדת או מכישרון מנהיגותי וכריזמה. יש שניסו להסביר שהדבר נבע מפשטותו, מבריחתו מהכבוד ומהתפקיד או מעיסוקו שנים רבות בנושאים שכליים המתבררים בתורה, משהו שווה ערך לפרופסור רב תארים בתחומים שונים.

הניסיון הזה למצוא טעמים פשטניים לתופעה המפליאה הזו חוטא לאמת ומתעלם מהפלא הגדול. האמת היא פשוטה בהרבה ודווקא היא המפליאה ביותר.

הרי הרב קנייבסקי לא התעניין בדבר מלבד התורה. הוא היה שקוע בה יומם ולילה. הוא לא חיפש בה את האג'נדה שהוא האמין בה, לא רצון להנגישה ולא ניסיון למצוא דווקא חומרות מסוימות, אלא עיסוק בתורה ורצון לכוון לאמיתתה. אם כך, זה גם מה שמצא בו הציבור, את החיבור לתורה כפי שהיא, באמיתתה ובגדלותה.

החידוש המתגלה בעובדה הזו הוא כפול:

1. גדלות התורה: "בלי שטיקים ובלי טריקים", התורה ה'ישנה' וה'פרימיטיבית' נשארת רלוונטית כפי שהיא, פועלת ומשפיעה בלי סוף.
2. צימאון העם: למרות מאמצי התקשורת, למרות שלטון השמאל, למרות מערכת המשפט, למרות חידושי הטכנולוגיה הזמינים והקלילים, למרות הניסיונות החוזרים והנשנים של הרפורמים והקונסרבטיבים למחוק את החיבור הזה, רוב עם ישראל בפנימיותו צמא לתורה, שייך אליה, והמפתיע ביותר: גם מתחבר אליה ורוצה בה, והרצון הפנימי הזה גם מתגלה ויוצא לפועל בנקודות קצה.

 מי שעוקב היום בתקשורת, רואה כל מיני מפורסמים שמעזים לספר על חיבורם למסורת, שמירת שבת, הדלקת נרות או הנחת תפילין. אם פעם הם רק היו מספרים שסבא שלהם היה רב, היום הם מתחברים בעצמם במידה כזו או אחרת, ובמקרים רבים זו רק התחלה של דרך שבסופו של דבר מביאה אותם לחזרה בתשובה.

בתוך תהליכי ההקצנה החילונית שאנו פוגשים, בתוך ההחלנה שהתקשורת מנסה להראות לנו, בתוך מערכה ציבורית רחבה שמנסה לפגוע בסטטוס קוו ולקעקע את היהדות בפרהסיה של מדינת ישראל, לפעמים מתגנבים ללב ייאוש או חולשת דעת, לפעמים עולה מחשבה טורדנית ששואלת מה יהיה הסוף.

אז השבוע קיבלנו שוב תזכורת שהתשובה היא ברורה ופשוטה: תורת ה' היא משיבת נפש, האמת האלוקית היא נצחית והיא חזקה יותר מכל המפריעים הזמניים. עם ישראל מחובר לתורה וצמא לה, ובסופו של דבר החיבור הזה של עם ישראל והתורה מתגבר על כל המפריעים, גובר על המעכבים, הולך ומתגלה כלפי חוץ ובעז"ה מתוך עם ישראל הוא ילך ויופיע גם בעולם כולו.