מר יצחק הרצוג נשיא המדינה בחר לו צד, והצטרף לעמדת השמאל.

"מכלול החקיקה שנידון כעת – צריך לעבור מן העולם", כך אמר אתמול בערב נשיא המדינה בנאומו לאומה.

לא, זה לא רק שהוא מצודד בתמיכה טכנית כיצד בדיוק צריכה להראות הרפורמה, ומה הניסוח הנכון יותר.

הרבה יותר גרוע מזה, הרצוג מצטרף לתפיסה של השמאל, שהיא – לרוקן מכל סמכות את היכולת של הכנסת ונבחרי הציבור לממש את הבחירה של רוב העם היושב בציון. לסרס את הממשלה. ובעצם להפר בצורה הבוטא ביותר את האיזון בין הרשויות – דיקטטורה. כן מה ששמעתם זה נקרא דיקטטורה.

תפקידו של נשיא המדינה באמת לא כ"כ מוגדר בחוק, וכל נשיא פועל כפי השקפת עולמו, וראות עיניו. ומן המצופה שהוא באמת יפעל לקרוב לבבות, קריאה לאחדות, וניסיון לגשר על פערים והגעה להסכמות.

במקרה דנן מן המצופה היה לשמוע מן הנשיא נזיפה על דרכו של השמאל הקיצוני שמיעוט של אנשים [מלבד אלפי המפגינים שזכותם להפגין בצורה מכובדת, וראויה] פועל ברחובות בצורה אנרכיסטית, מפר חוק, פוגע בזכויות הפרט של אנשים שמשרתים את המדינה, [אשת ראש הממשלה, פורום קוהלת, טייס של ראש הממשלה, ועוד], משבש את שיגרת חייהם של מיליוני אזרחים, וקורא להם להרגיע את הרוחות.

היה מצופה ממנו לנזוף במובילי המחאה, אהוד ברק, אהרון ברק, יאיר לפיד, יאיר גולן, יובל דסקין, וחבריהם בתקשורת ובשאר המקומות, וקורא להם לקבל את הכרעת העם, לקבל את ההליך הדמוקרטי שנקרא בחירות, ולהפסיק לעודד מריא אזרחי, להפסיק ללבות את ההפגנות, להפסיק להוביל לאנרכיה ברחובות. העם בחר ממשלת ימין וזכותה ואפילו חובתה לממש את רצון הבוחרים שלה.

היה מצופה ממנו לנזוף בכל הקוראים לסרבנות בצבא, סרבנות בצבא היא קו אדום! לא יכול להיות שבמדינה כמו שלנו שהיא בעלת איום השמדה ממשי ותמידי אנשים יסרבו לשרת.

היה מצופה ממנו לנזוף בכל אותם ארגונים שפוגעים במכוון במדינה, בשם שלה בעולם, בכלכלה, ורק בגלל שלא קיבלו את דעתם.

היה מצופה ממנו לדרוש מהאופוזיציה להגיע להידברות! בלי תנאים מקדימים, ובלי איומים. הקואליציה לא חייבת לה דבר, זכותה לקדם כל חוק וכל רפורמה בלי להתייעץ בכלל עם האופוזיציה, בטח עם אופוזיציה כזו לא אחראית, ולא ממלכתית, ראו ערך השמאל בשנה שעברה עם הסכם הגז שקידם את ההסכם באופן חד צדדי לחלוטין ומסר שטח של המדינה לאויב בלי אפילו להניח את ההסכם על שולחן הכנסת, ולמרות הכל רוטמן ולוין מתחילת הדרך הושיטו יד לפשרה, וקראו להידברות מעל כל במה, והשמאל בשלו – מסרב.    

היה מצופה ממנו לגנות את האלימות כנד השוטרים, בחייאת ממתי נושכים שוטרים בהפגנות.

אבל הוא בחר לשים את כל זה בשוליים, ולהאשים דווקא את הצד הבוגר בוויכוח, את הימין האחראי והשקול, שפועל בצורה מוכבדת ממלכתית ודמוקרטית מתוקף זכותו שניתנה לו ע"י העם בניצחון המוחץ בבחירות האחרונות, ודורש ממנו לא פחות מאשר לוותר על הניצחון.

מכל הדברים שזכותו של הנשיא לפעול, דווקא זה אין זה מזכותו! אין לנשיא זכות להתערב בעבודת המחוקק, זה לא תפקידו, ולא מסמכותו. לשם כך בדמוקרטיה יש כנסת, יש ממשלה, שהיא הגוף האמון על החוק, היא ורק היא בעלת הזכות לייצר ולקבוע את החוק.

פעולת הנשיא לדרוש מהקואליציה לוותר על החוק פוגעת במהות הדמוקרטיה, לא פחות מזה. דרישת הנשיא מהקואליציה לסגת מהרפורמה במערכת המשפט היא יריקה בפרצופם של מיליוני בחורי הימין שלא ניתנת להם זכות שווה לממש את בחירתם, היא הצטרפות מוחלטת לאמירה הגסה של יאיר לפיד "זה לא אותם אנשים". הקול שלנו אולי שווה בעיניו פחות.

נסיגה מהרפורמה היא אמירה ברורה – שאלימות וכוחנות של מיעוט גס ואנרכיסטי היא זו שתקבע את החקיקה במדינה. בעלי הממון והכח, בעלי הקול בתקשורת הם אלה שיקבעו, ולא נציגי הציבור שנבחרים ברוב. זה ממש לא דמוקרטיה.

כנראה שהשמאל לא מוכן לקבל את הכרעת הרוב, ושכח מה הם יסודות הדמוקרטיה כמו שציין אותם בעבר מפקד חיל האוויר לשעבר אליעזר שקדי, בעת הגירוש מגוש קטיף [16.08.2005]:

"מדינת ישראל הינה מדינה יהודית חופשית ודמוקרטית, מימוש החלטה חוקית של ממשלה נבחרת, וחוק של כנסת ישראל, שהם מקור הסמכות היחיד במדינה דמוקרטית, הוא בעל משמעות עמוקה ומהותית להמשך קימונו כמדינה וכעם לדורי דורות".

מצופה מהנשיא לאפשר לממשלה לבצע את עבודתה, ולתת לה להעביר את הרפורמה המשפטית בצורה חלקה, וללא פגיעה של השמאל בהליך הדמוקרטי בישראל.