מי מרוקן את העגלה המלאה?

לפני כחמישים שנה התקיים מפגש בין החזון איש לבין ראש הממשלה דוד בן גוריון , מפגש שזכור עד היום בזכות משל העגלה המלאה. החזון איש אמר אז לראש הממשלה שהחרדים והדתיים הם עגלה מלאה וכוונתו הייתה שהם ממשיכים את ערכי התורה והיהדות הקיימים כבר אלפי שנים, בעוד הציונות היא משהו חדש שעזב את עולם התורה והיהדות ההיסטורי. בן גוריון סירב לקבל את דבריו והראה שגם הציונות היא עגלה מלאה – יישוב הארץ, שמירה על החיים ועוד.

קולמוסים רבים נשברו סביב המפגש הזה וסביב היחס בין הציונות לערכים ובין הציונות ליהדות. בממשלה הנוכחית התרחשה תפנית מפתיעה בעלילה: אם עד עכשיו הדיון היה על ערכי הציונות החילונית, באה הממשלה הנוכחית ומתייחסת לתורה וליהדות כעגלה ריקה. היא מוחקת את ערכי היהדות ורואה לנכון 'להציל' את הדתיים והחרדים מהיהדות ולהפוך אותם להיות 'נאורים', כמובן תוך רמיסת ערכיהם ודתיותם.

1. נתחיל ממי שהצהיר על כך בפירוש: יועז הנדל, שר התקשורת, התייצב בפני שורת רבנים, ואמר להם: 'אני העגלה המלאה'. כפועל יוצא מאותה אמירה הוא פועל לשנות את שוק הטלפונים הסלולריים בציבור החרדי, כך שהקומה הכשרה לא תהיה עוד רלוונטית, בניגוד לרצון הציבור החרדי ורבותיו, המעוניינים להימנע ככל האפשר מטלפונים 'חכמים', ורוצים לשמור על התום של ילדיהם ותלמידיהם שלא ייפגשו עם תכנים המנוגדים לתורה.
2. כך נוהג גם שר האוצר, אביגדור ליברמן, שעושה מאמצים גדולים להוציא את בחורי הישיבה מבית המדרש בחוק הגיוס ובביטול ההנחה במעונות ללומדי התורה. אם שם זה היה אפשר לטעון שמדובר בשיקולים כלכליים או צרכים לאומיים, כעת הוא כבר יצא בתוכניות למעט את שעות החובה ללמוד בישיבה מארבעים שעות לעשרים שעות, בלי להוריד את המלגה, וכוונתו היא להוציא בכך את תלמידי הישיבה ללימוד באקדמיה ולהפגיש אותם עם ה'קידמה' והמדע.
3. שרי הממשלה כל כך בטוחים בכך שהעגלה שלהם מלאה לעומת התורה המיושנת עד שהם פועלים לשם כך גם בדרכים דורסניות ולא דמוקרטיות: בשם הנאורות השר ניצן הורוביץ אוסר על אנשי מקצוע לטפל בלהט"בים ולאפשר להם להתחתן, גם כאשר המטפל והמטופל רוצים בכך, למרות (ואולי בגלל) שהתורה מאמינה שאפשר להתמודד עם הנטייה הזו ולטפל בה, ולמרות שגם אנשי מקצוע רבים אומרים שהדבר אפשרי.
4. כך נעשה גם במחיקת אבא ואמא מהטפסים והחלפתם בהורה 1 והורה 2. המסורת היהודית, העם היהודי, בנויים על אבן היסוד של המשפחה, הכוללת אב ואם וילדים. מכאן חשיבות מצוות כיבוד הורים המהווה חלק מעשרת הדברות ומכאן גם ההסברים השונים על הקשר בין כיבוד הורים לבין כיבוד הסמכות העליונה, הקב"ה. מחיקת האב והאם מטפסי מד"א ומטפסים אחרים, נעשתה באלימות ובכוחנות, לאחר שלא עברה בהצבעה דמוקרטית, ותכליתה לשנות את הערכים הבסיסיים ביותר בתורה, במסורת ובעולם, מתוך תחושת בעלות על הערכים והמוסר החדשים, המבטלים את הישנים.
5. בשנים האחרונות גם נעשו ניסיונות למנוע מהחברה החרדית לעשות אירועים נפרדים, כי החילונים הנאורים יודעים יותר טוב מהחרדים מה טוב בכלל ומה טוב לחרדים עצמם בפרט.
6. המשפט הפופולרי והפופוליסטי "לאף אחד אין בעלות על היהדות" ממחיש זאת בצורה הבולטת ביותר. משה רבנו נתן תורה מסיני והעביר אותה במסורת אלפי שנים. אין חולק שזו התורה שהייתה לאורך כל ההיסטוריה. באים עכשיו רפורמים או אחרים שאינם שומרי תורה ומצוות, משנים את התורה וממציאים דברים חדשים תוך מחיקת התורה. כל זאת מתוך תפיסה שהתורה היא מיושנת, והעגלה החילונית היא המלאה. ולא זו בלבד, אלא שהם רוצים לטעון שהתורה מעולם לא אמרה אחרת מהם.

נוסיף ונאמר שההשוואה בין עגלת בן גוריון לעגלת התורה גם היא כבר אינה רלוונטית היום. לאחר שהמדינה הוקמה בשנת תש"ח ונראה שהוסר ממנה האיום הקיומי במלחמת ששת הימים, הציונות חיפשה לה ערכים אחרים, אך לצערנו תמיד התמקדה בערך אחד על חשבון ערכים אחרים, וחוסר האיזון הזה הביא לעיוותים רבים. ערך השלום הועמד בתקופת אוסלו, אך גם הוא הפך ללא רלוונטי, ולכן מחפשים כל הזמן ערכים אחרים שימלאו את העגלה. ערכי הציונות, החיים והחלוציות הוחלפו בערכי פוסט ציונות. המדינה היהודית הפכה למדינה נטולת זהות לאומית, ערך השוויון כערך בלעדי מונע התייחסות לאפשרות של הבדלים בין עמים או בין אנשים.

סיכומו של דבר: בעבר היה ברור שהתורה היא מוסרית וערכית, והתפתח ויכוח האם גם הציונות היא כזו. בדור האחרון הציונות שינתה את פניה והיא מחפשת ערכים חלופיים. כחלק מהמהלך התרבותי הזה, הממשלה הנוכחית באה לחלוק על מוסריות התורה ולמחוק את חיבורנו לתורה, אך כמו לאורך כל ההיסטוריה, הערכים האנושיים ימצאו את מקומם רק כשיהיו חלק ממכלול, ולעומתם – זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת.