רבות נאמר ונכתב על אירועי יום הכיפורים תשפ"ד בתל אביב. נראה שכבר אין מה להוסיף, אך יחד עם זאת נדמה שישנה נקודה חשובה ומשמעותית שעברה מתחת לרדאר וחשוב לשים לב אליה.
במי פגעו אותם מפגינים?
- במבט ראשון הנפגעים הם הדתיים שבאו להתפלל בהפרדה. הזכות להתפלל בהפרדה נמנעה מהם, גם תפילתם הופרעה, והיום הקדוש להם היה למרמס ע"י הזלזול הבוטה של המפגינים. לפי"ז יש פה מאבק על הזכויות של הדתיים, בית המשפט מנע זאת מהם, והמפגינים הלכו עוד צעד קדימה ופגעו עוד יותר בזכויותיהם מתוך טענה שזכויות הפרט של הנשים נפגעות במהלך הזה.
אבל לדעתי לא הם הנפגעים בסיפור הזה.
הדתיים ימשיכו להתפלל כל שנה וכל השנה ע"פ ההלכה. אמנם צעקו עליהם והפריעו להם, אך אמונתם לא נפגעה, יש להם את בתי הכנסת שלהם, ועל אף הטראומה הכול ישוב על מקומו בשלום.
- צריך לזכור שהתפילה ברחובה של עיר אינה בשביל באי בתי הכנסת ביום-יום אלא בשביל אלפי האנשים שאין להם בית כנסת. מדובר בחילוניים למחצה, לשליש ולרביע שקשורים ומחוברים ליהדותם ולמסורת ישראל ברמה כזו או אחרת ומרגישים צורך לבוא ולהתקשר לכך יום אחד בשנה, ביום הכיפורים – בכל נדרי או בתקיעת השופר.
כל מי שגר על כדור הארץ ואינו מנותק יודע שבתי הכנסת צרים מלהכיל, כיפות הבד הלבנות המונחות בכניסה לבתי הכנסת נחטפות, כיסויי ראש מסוגים שונים יורדים מהבוידעם ויוצאים מהכיסים – ומונחים על הראשים. המסתובב ברחובות הערים לאחר תפילת ליל הכיפורים רואה חבורות של צעירים חילוניים, חלקם אף רכובים על אופניים, וכולם חובשים כיפות, זכר לתפילה שנכחו בה זה עתה.
בשביל האנשים הללו יוצאים מבתי הכנסת ומתפללים בחוץ, כדי להנגיש את התפילה וכדי לאפשר לעמך ישראל להיות שותפים. ממילא הנפגעים ממעשה הבריונות של קיצוני תל אביב הם בראש ובראשונה אחיהם שאינם חובשי בית המדרש ויושבי בית הכנסת. לא בכדי עדויות רבות מעידות שדווקא חילוניים שבאו להתפלל התעמתו עם המפגינים וביקשו לאפשר להם להתפלל, מפני שהתפילה הזו היא החיבור השנתי שלהם למסורת וליהדות, ופגיעה בנקודה היהודית שלהם – היא פגיעה בציפור נפשם.
- עם זאת, גם הם אינם הנפגעים העיקריים. מי שנפגע יותר מכולם אלו המפגינים עצמם. ידוע הוויכוח רב השנים האם הציונות החילונית היא עגלה ריקה או עגלה מלאה. ואכן, הציונות הישנה והטובה הייתה מלאה אידאלים של יישוב הארץ, תיקון העולם ועוד. בן גוריון הגדיר את עצמו יהודי ורק אח"כ ישראלי. זכור הכעס הגדול על בנימין נתניהו שאמר לרב כדורי שהחילוניים שכחו מה זה להיות יהודים. כל יהודי חש חיבור ליהדותו ונפגע כשאומרים שיש בה פגם.
אבל עכשיו זה מה שהם עושים בעצמם. הם מנסים למחוק בכוח את הקשר שלהם ליהדות, את החיבור שלהם למסורת. העמידה המתריסה של הקיצוניים הללו ביום כיפור סימלה את הדרך שאליה מובילים הפוסט-מודרניזם והפרוגרס – ריקון העגלה וביטול כל האידאלים והמוסר.
לא היה פה ויכוח על שמירת החוק או על תפילה במחיצה. הם באו לשבור את כל מה שעומד מולם, לבטל את הקשר שלהם ליהדות ולקודש.
לצערנו, מי שיוצא נגד תפילות יום כיפור כבר שרוי בעיצומו של מדרון חלקלק שאחריתו מי ישורנה.
לשמחתנו, הבטיחה התורה ש"בל יידח ממנו נידח", ושהגאולה תהיה גם לשבי פשע, שיהיו שרויים בחטאים הגרועים ביותר.
המפגינים הללו פוגעים קודם כול בעצמם ובשייכותם הבסיסית ביותר לעם ישראל, אך בעז"ה "כל עוד בנפש פנימה נפש יהודי הומייה", אנו יודעים, מקווים, מתפללים ומאמינים שדרכם לא תצליח, ובסופו של דבר כולם יהיו שייכים ל"ראש היהודי" וללב היהודי, ובסופו של דבר גם הם או בניהם ישובו בתשובה שלמה עם כל עם ישראל.
גמר חתימה טובה.