צבי גרוס
חבר בתנועת קוראים לדגל

טורים אישיים

אל תתנו להם במה

שוו בנפשכם אלפי מחבלים שמשתחררים עכשיו וחלילה מתכוננים להתקפה הבאה על ישראל.
שוו בנפשכם את צהלות השמחה ואת מורל החמאס ותומכיו בראותם כיצד ההתקפה שלהם על ישראל לא מובילה להשמדתם אלא לקבלת תנאיהם ושחרור מחבליהם, בלא להיענש על הטבח הנורא והפגיעה בריבונות הישראלית.

קרא עוד »

פוליטיקה

יהדות

מישראליות ליהדות

שלא נתבלבל לרגע: לא במקרה הם נלחמים בנו, אפילו כאלו מהם שאין להם שום גבול יבשתי איתנו, כדוגמת אירן והחותים בתימן, זאת משום שהרשע העולמי ומחזיקיו, חשים שאנו העם הטוב, עם של חיים, עם של אמונה בקב"ה אלוקי ישראל. הם יודעים היטב שהם ואנחנו לא יכולים לחיות באותו עולם, משום שכל זמן שאנו מעמידים מדינה של טוב, של מוסר וצדק, אנו לא מאפשרים להם להשתלט על התרבות העולמית. האינסטינקט שלהם צודק.

קרא עוד »

תרבות

גבורת ההתמדה

כולנו מרגישים בכל "הותר לפרסום" שממש נאכל חצי בשרנו. אנו חשים כאב עמוק, חודר וצורב כי באמת נפש אחת אנחנו, "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה", נפש אחת מרגישה ואוהבת.
את יכולת ההתמדה, את עוז הרצון והנחישות אפשר לינוק רק מהכרה בצדקת הדרך, רק מאמונה בצדקת דרכנו ומאמונה בריבונו של עולם שבחר בנו מכל העמים להילחם על הטוב נגד הרע.

קרא עוד »

דת ומדינה

מישראליות ליהדות

שלא נתבלבל לרגע: לא במקרה הם נלחמים בנו, אפילו כאלו מהם שאין להם שום גבול יבשתי איתנו, כדוגמת אירן והחותים בתימן, זאת משום שהרשע העולמי ומחזיקיו, חשים שאנו העם הטוב, עם של חיים, עם של אמונה בקב"ה אלוקי ישראל. הם יודעים היטב שהם ואנחנו לא יכולים לחיות באותו עולם, משום שכל זמן שאנו מעמידים מדינה של טוב, של מוסר וצדק, אנו לא מאפשרים להם להשתלט על התרבות העולמית. האינסטינקט שלהם צודק.

קרא עוד »
צבי גרוס
חבר בתנועת קוראים לדגל

לשמחה מה זו עושה?

מאמר מיוחד ליום העצמאות
0
(0)

באותה שנה, שנת ה'תשס"ו, הרוחות סערו לקראת יום העצמאות. ההתנתקות שעברנו בסוף שנת תשס"ה הותירה פצעים פתוחים והביאה בעקבותיה שאלות ובירורים. בעקבות זאת נחלקו הדעות אם ואיך חוגגים את עצמאות המדינה.

יש שאמרו שהכול השתנה. התברר שהמדינה פועלת נגד ההתיישבות, נגד הביטחון ובעצם נגד האינטרסים של המדינה, המדינה נכנסה למסלול של הרס עצמי ולא של התקדמות, ולכן אין על מה להודות ולהלל. יש שהסתפקו בביטול תפילה לשלום המדינה או שינוי הנוסח שלה או של המי שבירך לחיילי צה"ל, יש שהעבירו את החג ליום ירושלים העוסק בתוכן ולא בבנייה החומרית, ועוד ועוד. הצד השווה שבהם הוא שבהתנתקות, בגירוש, התברר שהספינה שינתה את הכיוון, ואין על מה לחגוג.

אותה שאלה התעוררה בחלק מהציבור גם השנה: באנו להקים "מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל", אך בפועל המדינה צועדת בצעדי ענק להיות מדינה גויית בארץ ישראל: השלטון תלוי בערבים שחלקם שונאי ישראל, השליטה בהר הבית ניתנת לירדן, הרבנות הראשית מרוקנת מסמכויותיה בתחומי הכשרות, הגיור ועוד, תחבורה ציבורית בשבת מקודמת, ערכי היהדות נרמסים ובמקומם משתלטת על המרחב הציבורי אג'נדה ליברלית המנוגדת לתורה, ועוד היד נטויה. על זה צריך להודות לה'? 

יש שצידדו בשיטה הפוכה: נכון שזה כואב, מצער, מקומם והרסני, אבל עם כל הקושי לומר זאת – הסיבה לשמחה לא השתנתה. הרי גם בן גוריון ומפא"י לא היו טלית שכולה תכלת, הם לא שמרו תרי"ג מצוות, ורוב מקימי המדינה עזבו את התורה ומצוותיה, וחלקם אף הגדירו עצמם כאפיקורסים. גם נסיגות ואכזבות כבר חווינו בסיני ועוד, ובכל זאת למרבה הפלא עדיין יש על מה לחגוג.
על מה באמת?
אותם אנשים הסבירו שהשמחה בה' באייר איננה על הקמת בית המקדש השלישי אלא על עצם חזרת עם ישראל לארצו, והקמת שלטון יהודי בארץ ישראל, לאחר הגלות המרה. הם הזכירו כהוכחה לשיטתם את הפוגרומים הנוראים ובראשם את השואה האיומה שהיו מנת חלקנו בגלות, המשמשים תזכורת מתמדת לחשיבות קיומה של מדינת ישראל.

מי צודק? התשובה היא מורכבת: שניהם צודקים, כל אחד מהם נוגע בנקודה אמיתית, אך לכל אחד מהם יש צורך בנקודה הנגדית שתאזן אותו.

הרב צבי יהודה בשיחותיו מאריך לבאר שהשמחה ביום העצמאות היא על עצם הקמת המדינה היהודית, על האומץ להכריז על המדינה, על האומץ להילחם. הוא מביא כהוכחה את הגמרא הידועה שכאשר ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה ועם ישראל מתקבץ לארצו, אות הוא שהגיע זמן הגאולה. אם הגלות מתבטאת בעזיבת הארץ, באיבוד השלטון ובפיזור האומה – הרי שכעת שלושת הדברים השתנו לטובה: קיבוץ גלויות לארצנו תחת שלטון יהודי. אם כך, יש סיבה לשמוח והכול בא על מקומו בשלום.

כאן באה הנקודה השנייה: השלב החומרי הזה של חזרה לארצנו הוא חשוב אבל הוא מהווה הקדמה לסיבה שבשבילה חזרנו. לא באנו בשביל להיות אומת הסטארט-אפ, להיות אור לגויים בשכל היהודי ממציא הפטנטים. בסופו של דבר הגאולה והחזרה לארץ היא בשביל לבנות אומה שלמה שעובדת את ה'. אולי זה לא פוליטיקלי-קורקט אבל אנחנו משיחיים, עם כל זה שיתמהמה אנחנו מחכים לו, וזה מה שאנחנו מצפים שיצא מהמדינה הזו.

מה נשתנה יום העצמאות הזה?

אבל מה השתנה פתאום, למה התעוררנו לדבר על זה?

התשובה היא שכבר אי אפשר אחרת. הרב קוק התריע כבר לפני 90 שנה שבלי העמדת החזון, הכול עלול להתמוטט, אבל בשנים האחרונות הגענו למצב שהבירור הזה הוא הכרחי. ההצלחה החומרית-מדינית-כלכלית-ביטחונית המדהימה של המדינה מחייבת אותנו לעלות קומה. כבר ייבשנו ביצות, נטענו שדות, בנינו כבישים, קיבוצים, יישובים וערים, כך שהחלוציות הזו כבר מיצתה את עצמה.
הגענו למין ריק, ואקום, שבו הנפשות שואלות את עצמן: אז מה עכשיו, בשביל מה אנחנו פה?

לכן הוויכוחים בימינו הם כל כך קשים ונוקבים: אם עד עכשיו בנינו את הגוף הלאומי, הגיע הזמן לבנות את הנשמה, להפיח רוח בעם הזה ולהעמיד אותו על הרגליים. לנו ברור שהרוח הזו נמצאת בתורה.

זהו תפקיד הציונות הדתית, שזכתה להבין את חשיבות המדינה מחד ולהבין מהו החזון, לאן עלינו לשאוף: עלינו מוטל לחבר את כל חלקי העם להבין את 2 הצדדים הללו: שבעז"ה קמה מדינה ושבעזרתנו עליה לרומם אותה להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש.

יום עצמאות שמח!

דרג את המאמר

דירוג ממוצע 0 / 5. דרגו: 0

היה הראשון לדרג מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מאמרים אחרונים

גבורת ההתמדה

כולנו מרגישים בכל "הותר לפרסום" שממש נאכל חצי בשרנו. אנו חשים כאב עמוק, חודר וצורב כי באמת נפש אחת אנחנו, "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה", נפש אחת מרגישה ואוהבת.
את יכולת ההתמדה, את עוז הרצון והנחישות אפשר לינוק רק מהכרה בצדקת הדרך, רק מאמונה בצדקת דרכנו ומאמונה בריבונו של עולם שבחר בנו מכל העמים להילחם על הטוב נגד הרע.

קרא עוד>>

אל תתנו להם במה

שוו בנפשכם אלפי מחבלים שמשתחררים עכשיו וחלילה מתכוננים להתקפה הבאה על ישראל.
שוו בנפשכם את צהלות השמחה ואת מורל החמאס ותומכיו בראותם כיצד ההתקפה שלהם על ישראל לא מובילה להשמדתם אלא לקבלת תנאיהם ושחרור מחבליהם, בלא להיענש על הטבח הנורא והפגיעה בריבונות הישראלית.

קרא עוד>>

מישראליות ליהדות

שלא נתבלבל לרגע: לא במקרה הם נלחמים בנו, אפילו כאלו מהם שאין להם שום גבול יבשתי איתנו, כדוגמת אירן והחותים בתימן, זאת משום שהרשע העולמי ומחזיקיו, חשים שאנו העם הטוב, עם של חיים, עם של אמונה בקב"ה אלוקי ישראל. הם יודעים היטב שהם ואנחנו לא יכולים לחיות באותו עולם, משום שכל זמן שאנו מעמידים מדינה של טוב, של מוסר וצדק, אנו לא מאפשרים להם להשתלט על התרבות העולמית. האינסטינקט שלהם צודק.

קרא עוד>>

גבורת ההתמדה

כולנו מרגישים בכל "הותר לפרסום" שממש נאכל חצי בשרנו. אנו חשים כאב עמוק, חודר וצורב כי באמת נפש אחת אנחנו, "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה", נפש אחת מרגישה ואוהבת.
את יכולת ההתמדה, את עוז הרצון והנחישות אפשר לינוק רק מהכרה בצדקת הדרך, רק מאמונה בצדקת דרכנו ומאמונה בריבונו של עולם שבחר בנו מכל העמים להילחם על הטוב נגד הרע.

קרא עוד>>

אל תתנו להם במה

שוו בנפשכם אלפי מחבלים שמשתחררים עכשיו וחלילה מתכוננים להתקפה הבאה על ישראל.
שוו בנפשכם את צהלות השמחה ואת מורל החמאס ותומכיו בראותם כיצד ההתקפה שלהם על ישראל לא מובילה להשמדתם אלא לקבלת תנאיהם ושחרור מחבליהם, בלא להיענש על הטבח הנורא והפגיעה בריבונות הישראלית.

קרא עוד>>

מישראליות ליהדות

שלא נתבלבל לרגע: לא במקרה הם נלחמים בנו, אפילו כאלו מהם שאין להם שום גבול יבשתי איתנו, כדוגמת אירן והחותים בתימן, זאת משום שהרשע העולמי ומחזיקיו, חשים שאנו העם הטוב, עם של חיים, עם של אמונה בקב"ה אלוקי ישראל. הם יודעים היטב שהם ואנחנו לא יכולים לחיות באותו עולם, משום שכל זמן שאנו מעמידים מדינה של טוב, של מוסר וצדק, אנו לא מאפשרים להם להשתלט על התרבות העולמית. האינסטינקט שלהם צודק.

קרא עוד>>