שלא נתבלבל לרגע: לא במקרה הם נלחמים בנו, אפילו כאלו מהם שאין להם שום גבול יבשתי איתנו, כדוגמת אירן והחותים בתימן, זאת משום שהרשע העולמי ומחזיקיו, חשים שאנו העם הטוב, עם של חיים, עם של אמונה בקב"ה אלוקי ישראל. הם יודעים היטב שהם ואנחנו לא יכולים לחיות באותו עולם, משום שכל זמן שאנו מעמידים מדינה של טוב, של מוסר וצדק, אנו לא מאפשרים להם להשתלט על התרבות העולמית. האינסטינקט שלהם צודק.

רבות נאמר ונכתב על אירועי יום הכיפורים תשפ"ד בתל אביב. נראה שכבר אין מה להוסיף, אך יחד עם זאת נדמה שישנה נקודה חשובה ומשמעותית שעברה

לכן, בימים אלו, אנו קוראים לדגל, לשוב אל מסורת אבותינו בארץ אבותינו. לא באנו להיות עם חופשי, מתורה, ממסורת ומיהדות. באנו להיות עם קדוש, שמקים מדינה חזקה, מתקדמת, מפותחת – ומעל הכל יהודית. מדינה עצמאית שמהווה מגדל אור מוסרי ורוחני לעולם כולו

יש הטוענים שבימינו, אנו מרגישים את החופש, שעבוד מצרים לא רלוונטי. המאבק בעד ונגד ה'טרלול הפרוגרסיבי' לא פוגש אותנו ביום יום ולא משפיע עלינו.

שמנו לב, שלכם מותר לשרוף כבישים, להרוס גדרות, לנשוך שוטרים, ולנו – אסור . לכם מותרת סרבנות ולנו אסור, לכם מותר להשבית את המדינה, בתי חולים, בתי עסק, בנקים, קניונים, שדה תעופה, ולנו אסור. אתם תאפשרו בחירות  דמוקרטיות בתנאי שיבחרו המפלגות הנכונות והערכים הנכונים.
כל זה נגמר ביום שני

מהנה ומשמח להדליק נרות חנוכה, לאכול סופגניות ולשיר את שירי החג. יותר קשה לעמוד מול הברכה "בימים ההם בזמן הזה" ולחשוב על ההשלכה האקטואלית של מלחמת תרבות ישראל הטהורה בהשפעות המערביות "בזמן הזה"

יום המילואים שחל בל"ג בעומר הוא הזדמנות להתחבר שוב למבט הלאומי