כולנו מרגישים שתקופה מוזרה עוברת עלינו. לראשונה מזה 13 שנה אין לנו ממשלת ימין ובראשות הממשלה לא עומד בנימין נתניהו. נראה שהקמת הממשלה נעשתה במעין מחטף וללא קבלת תמיכה של רוב העם. אל תוך הממשלה נכנסה מפלגה ערבית המזוהה עם התנועה האסלמית, ונראה שעד היום יש לה את הכח החזק ביותר בממשלה בעקבות איום פרישה תמידי וכך הכל מנוהל על פיה. הממשלה מדי שבוע מעבירה חוקים הפוגעים בסטטוס קוו בענייני דת מדינה שנשמר עד כה בהקפדה. ואם כל זה לא מספיק אז מפעם לפעם אנו שומעים על חציית גבולות נוספים באקטיביסטיות של מערכת המשפט.
באופן כללי ניתן לומר שהציבור זועם, והאמון שלו בממשלה שמראש לא היה גבוה, הולך ופוחת. נכון, ידענו כבר תקופות קשות של מאבקים קשים מול ממשלות שמאל למיניהן, אבל שם זה היה ביחס לפעולות או החלטות מסויימות, כך שהיה ברור למה אנו מתנגדים ומדוע. אך כאן המצב שונה. לא מדובר על החלטה נקודתית כזאת או אחרת שאפשר להגדיר במילים, אלא מדובר על אווירה כללית. אווירה של כעס, תסכול והתנגדות. אבל כעס על מה? התנגדות למה? קשה להגדיר במילים. לא מדובר רק על חוק כזה או אחר, אלא על התנגדות עקרונית.
נו, אז על מה ההתנגדות העקרונית? נראה שאם נתאמץ נצליח להגדיר זאת בערך באופן הבא- "גנבו מהעם את השלטון. הממשלה לא מקיימת את רצון העם". אם כן מהו אותו רצון העם? לאכול כשר? אף אחד לא אסר נתינת תעודת כשרות, רק הפריטו את מערך הכשרות כדי לייעל את המערכת. גיור ע"פ ההלכה? אף אחד לא אמר שמי שאינו רב יכול לגייר- רק רבני ערים יוכלו לעשות זאת. אמירות שמאלניות הזויות של חברי הקואליציה? נו בסדר, תמיד ידענו שהם חושבים ככה.
אז מה הבעיה? נראה שאת כל המהלכים אפשר להסביר ולנמק, אבל בסופו של דבר משהו פה מסריח. עולה מכל מה שקורה כאן ריח של ריקבון עמוק..
טוב, ריחות זה דבר נחמד אבל עם ריחות לא הולכים למכולת.. אם לא נצליח להסביר לעצמנו מה קורה כאן ומה בדיוק הבעיה לעולם לא נמצא דרך לפתרון. איך אומרים? "הגדרת הבעיה היא חצי מהפתרון"…
בדיוק בשביל הדבר הזה התכנסנו. חבורה של אנשים פשוטים, בלי תארים ובלי קורות חיים. חבורה שרוצה יחד לנסות ולהניע את השיח. לנסות ביחד עם כל מי שירצה להשתתף איתנו להתחיל ולהגדיר במילים מה כואב לנו, על מה אנו כועסים. מה עמ"י רוצה ואיך הוא יכול לממש את רצונו. לברר וללבן את הסוגיות האקטואליות והתרבותיות מתוך מבט אמוני.
תקופה היסטורית עוברת עלינו. תקופה שבה כל מה שעד היום היה מובן מאליו- ציונות, מדינה יהודית, אהבת הארץ- כבר לא יכול להישאר במסגרות המצומצמות של הציונות החילונית. עכשיו הגיע הזמן שנמצא את המקור והכח של הציונות להמשיך להתקיים מתוך האמונה, מתוך התורה.
נראה שכולנו בשלים לזה, ניצני האמונה כבר בקעו מהאדמה ועכשיו נשאר רק להסיר מהם קצת את העפר שנדבק בהם ולתת להם לגדול ולפרוח.
יחד בע"ה נשתדל לבנות במה, במה שעל גביה יינשא בגאון קולה של הציונות שמקורה בקודש, מקורה בתורה. "במה לציונות אמונית".
"הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו"!
2 תגובות
You really make it seem really easy along with your presentation but I
to find this topic to be really something that I believe I
would never understand. It kind of feels too complicated and
very huge for me. I am looking ahead on your subsequent post, I'll try to get the hang of
it! Escape room
Very interesting topic, appreciate it for posting.!