צבי גרוס

טורים אישיים

אל תתנו להם במה

שוו בנפשכם אלפי מחבלים שמשתחררים עכשיו וחלילה מתכוננים להתקפה הבאה על ישראל.
שוו בנפשכם את צהלות השמחה ואת מורל החמאס ותומכיו בראותם כיצד ההתקפה שלהם על ישראל לא מובילה להשמדתם אלא לקבלת תנאיהם ושחרור מחבליהם, בלא להיענש על הטבח הנורא והפגיעה בריבונות הישראלית.

קרא עוד »

פוליטיקה

יהדות

מישראליות ליהדות

שלא נתבלבל לרגע: לא במקרה הם נלחמים בנו, אפילו כאלו מהם שאין להם שום גבול יבשתי איתנו, כדוגמת אירן והחותים בתימן, זאת משום שהרשע העולמי ומחזיקיו, חשים שאנו העם הטוב, עם של חיים, עם של אמונה בקב"ה אלוקי ישראל. הם יודעים היטב שהם ואנחנו לא יכולים לחיות באותו עולם, משום שכל זמן שאנו מעמידים מדינה של טוב, של מוסר וצדק, אנו לא מאפשרים להם להשתלט על התרבות העולמית. האינסטינקט שלהם צודק.

קרא עוד »

תרבות

גבורת ההתמדה

כולנו מרגישים בכל "הותר לפרסום" שממש נאכל חצי בשרנו. אנו חשים כאב עמוק, חודר וצורב כי באמת נפש אחת אנחנו, "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה", נפש אחת מרגישה ואוהבת.
את יכולת ההתמדה, את עוז הרצון והנחישות אפשר לינוק רק מהכרה בצדקת הדרך, רק מאמונה בצדקת דרכנו ומאמונה בריבונו של עולם שבחר בנו מכל העמים להילחם על הטוב נגד הרע.

קרא עוד »

דת ומדינה

מישראליות ליהדות

שלא נתבלבל לרגע: לא במקרה הם נלחמים בנו, אפילו כאלו מהם שאין להם שום גבול יבשתי איתנו, כדוגמת אירן והחותים בתימן, זאת משום שהרשע העולמי ומחזיקיו, חשים שאנו העם הטוב, עם של חיים, עם של אמונה בקב"ה אלוקי ישראל. הם יודעים היטב שהם ואנחנו לא יכולים לחיות באותו עולם, משום שכל זמן שאנו מעמידים מדינה של טוב, של מוסר וצדק, אנו לא מאפשרים להם להשתלט על התרבות העולמית. האינסטינקט שלהם צודק.

קרא עוד »
צבי גרוס

השמחה שבצמיחה (ט"ו בשבט)

צילום: מאת Gilabrand (talk) - en.wikipedia, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9019725
0
(0)

לפני כמה שנים קרה הדבר. במהלך אימון בשירות מילואים, נפלתי, חטפתי מכה, ורגלי נשברה. חלף פרק זמן, והנה פלא: השבר התאחה מאליו, העצם צמחה והשלימה את עצמה.

   הקב"ה ברא בעולם כוח נפלא – כוח הצמיחה, יכולת הגדילה וההתפתחות הבלתי פוסקת. זהו כוח המתחדש במדרגת ה"צומח", אך הוא קיים גם במדרגות הגבוהות יותר – בחי, במדבר וכו'[1].

העולם נברא בצורה של התקדמות וצמיחה באופן טבעי, כמעט בכל דרגות הבריאה. גם הרפואה מכירה בכך, ופעמים רבות תפקידה מסתכם במניעת הפרעות בלבד (כגון במקרה השבר דלעיל – תפקיד הגבס הוא שמירה בלבד).

כוח הצמיחה הזה מתגלה בחודש שבט: בחורף הכול נעלם – העלים נושרים, הזרעים נרקבים באדמה, והפרחים והפירות עדיין לא נראים על העצים. והנה מגיע חודש שבט: "השקדיה פורחת ושמש פז זורחת" – מתחילים לראות את הפריחה והפירות, והאביב נראה באופק[2].

 אולי לזה רומז שם החודש – "שבט" מלשון "ענף" המבטא את יכולת הצמיחה. וכך כותב הרב במגד ירחים[3]: "בהתקדש חג ראש השנה לאילנות טבע הרענן הושב לתחיה".

מכאן אנו עולים לקומה נוספת: על גבי כוח צמיחה זה, אנו עוסקים בצמיחה הרוחנית, בצמיחת הרוח והקדושה. גם כאן – הקדושה היא טבעית לאדם ועליו לתת לה לצאת לפועל, "להשקות ולזבל" וליצור בית גידול מתאים.

ניתן להבחין בכך בהתבוננות על ילד קטן. התום והטוהר שקיימים בו, האמון בסובב אותו ובעולם, מעידים על כך שהטוב טמון בו ושייך אליו באופן טבעי, ותפקידנו הוא בעיקר לשמור עליו ולאפשר לכוחות הללו לצאת לפועל. לא מוטל על המחנכים ליצור יש מאין אלא לגדל את הטוב והקודש המצויים בנשמת הילד, שהרי "עשה האלהים את האדם ישר"[4].

ההסתכלות הזו משליכה גם על היחס שלנו כלפי הופעת הקודש בעם ישראל ובמדינת ישראל. אם היינו חושבים שהתורה היא חיצונית להם ואינה טבעית להם, הרי שהיה קשה להאמין שמדינת ישראל תהיה בעתיד מדינה יהודית, שהרי כלפי חוץ נראה שרבים מהיהודים כלל אינם שייכים אליה. לעומת זאת, לפי מה שהסברנו לעיל, הקודש בישראל הוא טבעי, אנו מאמינים שהוא שייך לכל יהודי באשר הוא וממילא אם רק נפגיש את עם ישראל עם התורה – הם יתחברו אליה וישתייכו אליה גם בפועל, שהרי היא טבעית ומתאימה להם.

הרב חיים דרוקמן זצ"ל היה מרבה לתאר את השנים הראשונות של המדינה, שבהן היה נראה שהיהדות והדתיים ייעלמו מהעולם. רבים בחרו להתנתק מהיהדות, ומי שעוד החזיק בה התבייש בכך ודאג להסתיר זאת. בפועל, כיום ניתן לראות שהתהליך הוא הפוך. רבים חוזרים בתשובה, הצימאון לאמונה הוא עצום, ועל אף המקטרגים מדינת ישראל הולכת ומתפתחת כ"ראשית צמיחת גאולתנו". כיצד קרה הדבר? המציאות הזו היא תוצאה ישירה של העובדה שהזכרנו לעיל. התורה היא טבעית לכל פרט בישראל ולאומה כולה וממילא מתחת לפני השטח היא הולכת וצומחת בנפשות ובמציאות.

בספר "צמיחה ובנין בחינוך" מסביר הרב וולבה את החילוק בין "צמח דוד…תצמיח" ל"ובנה אותה בניין עולם". בניין הוא דבר חיצוני, ולעומת זאת צמיחה היא דבר פנימי הגדל מתוך המציאות. עלינו לדאוג שהרוח תהיה טבעית ומתאימה לנו, שתהפוך להיות חלק מאישיותנו.

 גם בשיבה לארצנו אנו מבחינים בצמיחה (ולא בכדי הקץ המגולה נראה ע"י "ענפיכם תתנו ופריכם תשאו"[5]), ואם נחזור למשל השבר ברגל נבחין בדמיון:

  • הצמיחה היא איטית, קמעא קמעא.
  • כלפי חוץ לא מורגשת הצמיחה עד שמופיע המצב השלם.
  • מי שיודע להסתכל לעומק – רואה כל הזמן את הצמיחה.

ככל שחולפות השנים, שלוש הנקודות הללו ניכרות יותר ויותר. כפי שהזכרנו, בשלבים מסוימים של המדינה הצמיחה הרוחנית לא הייתה ניכרת ואף היה נראה שהמציאות הולכת בכיוון ההפוך, אך כשמתבוננים לאחר זמן ניתן לראות בבירור שאותה צמיחה איטית ולא מורגשת כבר מופיעה באופן מובהק ובולט במציאות הממשית. מה שראו תלמידי החכמים צופי הישועה שהביטו לעומקם של התהליכים ניכר היום לעין כול. הגאולה הגשמית של עם ישראל השב לארצו מתגלה יותר ויותר כגאולה רוחנית של עם השב לתורתו ולאמונתו.

                   יהי רצון שנזכה ל"צמיחת קרן לדוד עבדך במהרה בימינו".


[1] כמבואר בכוזרי מאמר ראשון סעיפים לא-לו.

[2] ראש השנה יד ע"א – "באחד בשבט ראש השנה לאילן. מאי טעמא? … הואיל ויצאו רוב גשמי שנה…".

[3] מאמרי הראיה חלק ב – השלמות ומכתבים – מגד ירחים.

[4] קהלת ז כט.

[5] סנהדרין צח ע"א – "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו"", ורש"י שם: "כשתיתן ארץ ישראל פרייה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר".

דרג את המאמר

דירוג ממוצע 0 / 5. דרגו: 0

היה הראשון לדרג מאמר זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מאמרים אחרונים

גבורת ההתמדה

כולנו מרגישים בכל "הותר לפרסום" שממש נאכל חצי בשרנו. אנו חשים כאב עמוק, חודר וצורב כי באמת נפש אחת אנחנו, "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה", נפש אחת מרגישה ואוהבת.
את יכולת ההתמדה, את עוז הרצון והנחישות אפשר לינוק רק מהכרה בצדקת הדרך, רק מאמונה בצדקת דרכנו ומאמונה בריבונו של עולם שבחר בנו מכל העמים להילחם על הטוב נגד הרע.

קרא עוד>>

אל תתנו להם במה

שוו בנפשכם אלפי מחבלים שמשתחררים עכשיו וחלילה מתכוננים להתקפה הבאה על ישראל.
שוו בנפשכם את צהלות השמחה ואת מורל החמאס ותומכיו בראותם כיצד ההתקפה שלהם על ישראל לא מובילה להשמדתם אלא לקבלת תנאיהם ושחרור מחבליהם, בלא להיענש על הטבח הנורא והפגיעה בריבונות הישראלית.

קרא עוד>>

מישראליות ליהדות

שלא נתבלבל לרגע: לא במקרה הם נלחמים בנו, אפילו כאלו מהם שאין להם שום גבול יבשתי איתנו, כדוגמת אירן והחותים בתימן, זאת משום שהרשע העולמי ומחזיקיו, חשים שאנו העם הטוב, עם של חיים, עם של אמונה בקב"ה אלוקי ישראל. הם יודעים היטב שהם ואנחנו לא יכולים לחיות באותו עולם, משום שכל זמן שאנו מעמידים מדינה של טוב, של מוסר וצדק, אנו לא מאפשרים להם להשתלט על התרבות העולמית. האינסטינקט שלהם צודק.

קרא עוד>>

גבורת ההתמדה

כולנו מרגישים בכל "הותר לפרסום" שממש נאכל חצי בשרנו. אנו חשים כאב עמוק, חודר וצורב כי באמת נפש אחת אנחנו, "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה", נפש אחת מרגישה ואוהבת.
את יכולת ההתמדה, את עוז הרצון והנחישות אפשר לינוק רק מהכרה בצדקת הדרך, רק מאמונה בצדקת דרכנו ומאמונה בריבונו של עולם שבחר בנו מכל העמים להילחם על הטוב נגד הרע.

קרא עוד>>

אל תתנו להם במה

שוו בנפשכם אלפי מחבלים שמשתחררים עכשיו וחלילה מתכוננים להתקפה הבאה על ישראל.
שוו בנפשכם את צהלות השמחה ואת מורל החמאס ותומכיו בראותם כיצד ההתקפה שלהם על ישראל לא מובילה להשמדתם אלא לקבלת תנאיהם ושחרור מחבליהם, בלא להיענש על הטבח הנורא והפגיעה בריבונות הישראלית.

קרא עוד>>

מישראליות ליהדות

שלא נתבלבל לרגע: לא במקרה הם נלחמים בנו, אפילו כאלו מהם שאין להם שום גבול יבשתי איתנו, כדוגמת אירן והחותים בתימן, זאת משום שהרשע העולמי ומחזיקיו, חשים שאנו העם הטוב, עם של חיים, עם של אמונה בקב"ה אלוקי ישראל. הם יודעים היטב שהם ואנחנו לא יכולים לחיות באותו עולם, משום שכל זמן שאנו מעמידים מדינה של טוב, של מוסר וצדק, אנו לא מאפשרים להם להשתלט על התרבות העולמית. האינסטינקט שלהם צודק.

קרא עוד>>