עמלק אינו רק לאום, אלא הוא מייצג תפיסה תרבותית. המלחמה שלנו בעמלק, מתחילה עוד בראשית צמיחתנו ביציאת מצרים, נמשכת בימי שאול, בימי מרדכי ואסתר, בשואה ועד ימינו.
עמלק, רואה בברור את הנס, את הופעת הקודש הגלויה, שומע את קריסת האמפריה המצרית, רואה בעיניו איך כל הימים שבעולם נבקעו ולמרות הכל, במסירות נפש, קופץ לתוך האמבט החם ונלחם בישראל. הוא יודע שהוא יפסיד, שהוא בסך הכל פוגע בזנב המאסף, אבל מבחינתו, זהו הקרב המאסף, המלחמה על הכל- והוא מנצח.
אמנם בקרב- הוא מפסיד, "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב" אבל במלחמה- הוא מנצח. היא לא נגמרת "מלחמה לה' בעמלק מדר דר".
למה הוא יוצא בכלל למלחמה אבודה מראש? במה הוא ניצח?
במלחמה, ניצחון בקרב הפיזי אינו ניצחון במערכת המלחמה. המלחמה נועדה לשרת מטרה, טריטוריאלית, מדינית, תרבותית. ניצחת בקרב אבל הפסדת את המטרה? הפסדת.1
העולם התרבותי דאז חווה טלטלה עזה, האימפריה המצרית התפוררה בשנה של ניסים שמעל הטבע, עם ישראל יצא במופתים מבית העבדים וכל העולם חווה את קריעת ים סוף שנצרבה בתודעתו לשנים ארוכות. העולם ראה שיש משהו אחר, יש מערכת חיים פנימית, טהורה, קדושה, שמתחילה להתגלות בעם ישראל. העולם נמלא ביראה וכבוד לעם הזה, להופעת הקודש בעולם.
לתופעה הזו, עמלק לא היה מוכן.
עמלק הוא האנטיתזה של ישראל. הוא לא מוכן לקבל את הופעת הקודש. "אשר קרך בדרך". הוא מוסר את נפשו, יוצא להלחם, כדי לצנן את ההתלהבות מישראל. חשבתם שהם עם סגולה? עם של קודש? הנה תראו, הם עם ככל העמים, אפשר להלחם בהם, אפשר לפגוע בהם. אפשר לטמא אותם. חשבתם שנעשו להם ניסים גדולים מעל הטבע? זה היה מקרה, עובדה שעכשיו לא קרו להם ניסים.
מבחינת עמלק, עצם המלחמה, היא הניצחון. הוא מחליש את הקדושה שבישראל, מכניס ספק בלבבות. עמלק גימטריא ספק. פעולת עמלק עלינו היא "קרך בדרך". רש"י מביא שלושה פרושים: 1)לשון מקרה 2) לשון קירור 3) לשון קרי- טומאת זכור. עמלק בעצם מלחמתו גורם לקירור ההשפעה של יציאת מצרים, מחליש את הוודאות של הקדושה, של הנס ומחזק את הספקות. האם עם ישראל הוא נבדל, אלוקי? או שהוא עוד עם ככל העמים, עם שיכולים להלחם בו ואפילו להשפיל אותו בטומאת משכב זכור.
בפורים התגלה שהתרבות העמלקית לא באמת עוצרת שם. לא מספיק לה להכניס ספק, לשכנע אותנו שאנו אנשי העולם הגדול, אוניברסליים חסרי ייחודיות לאומית. לא מספיק לה לשכנע אותנו שאין בנו קדושה, אין בנו שום דבר מיוחד מעבר למוח היהודי של 'אומת הסטארטאפים'. היא גם לא תעצור בלהחליש אותנו בשדה הקרב, או להשפיל אותנו בפריצות של מצעדי הגאווה.
המטרה האמיתית של עמלק היא להשמיד את ישראל, כי כל עוד עם ישראל חי, הקודש יתגבר, הטוב ינצח. אפילו אם יצליח לטמא אותנו, לפגוע בוודאות שלנו בזהותנו הלאומית הישראלית, ישכיח מאיתנו את ייעודנו האמיתי להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. בסוף עם ישראל יתעורר, יתבע את עלבונו, ישוב לקרוא בקול את האמת, יגלה את הקודש בעולם.
לכן, גם היום, קמים ארגונים שונים ברוח עמלק, המנסים לזרוע בנו ספקות ולפורר אותנו מבפנים. כל קבוצת ארגונים לוקחת נושא אחר ומפרקת אותו. קבוצה אחת- זורעת ספק בזכותנו על אדמתנו. קבוצה שניה- ספק בצדקת מלחמתנו וטוהר הנשק של לוחמינו. קבוצה שלישית מפרקת עד היסוד את המשפחה- ממצאיה ומעודדת "אלטרנטיבות", מצעדים וחקיקה בנושא תוך השתקה אגרסיבית של קולות שפויים.בכל נושא, מסורתי, יהודי, לאומי קמים עלינו ארגונים המנסים להחליש ולפגוע בזהות שלנו. והכל מתואם, ממומן במילארדים ומתזומר על ידי מדינות אירופה ובראשם גרמניה.
אותן ידיים שרדפו רצחו ושחטו מיליוני יהודים באלפיים שנות הגלות הן אלו שבוחשות בקרבנו ומנסות לפורר אותנו מבפנים. זהו אותו עמלק הקדמוני השואף לטמא אותנו במשכב זכור, לזרוע בנו ספקות באמונה ולצנן את השפעתנו בעולם.
אבל, הם אולי מצליחים לזרוע בנו ספקות, להחליש ולטמא, אך לא לנצח. נצח ישראל מזהה את השקר. הציבור הולך ומתחזק, הולך ומתקרב ליהדות, למסורת, לרוח האומה. העם בחר שוב, ברוב גדול בממשלה שבאה לחזק את הזהות היהודית של עם ישראל בארצו, בכל התחומים. הם נבהלים, צועקים ומאיימים. אבל עלינו מוטל לא להיכנע, להתחזק דוקא במקומות בהן מנסים לפגוע בנו. בזהות היהודית, בערכי המשפחה, בחיבור לארצנו הקדושה.
פורים, נותן לנו כוח, ודאות מיוחדת מאוד. גם במצב שנראה שהכל אבוד, הזהות היהודית עומדת להמחק, הכל יתהפך, הולך ומתברר איך הכוחות הגדולים שפעלו פה נגדנו, שלא בטובתם, מסייעים לגאולתנו השלמה, להופעתנו כממלכת כהנים וגוי קדוש במהרה בימינו אמן.
1 לדוגמה, במצרים רואים את מלחמת יוהכ"פ כניצחון. זה לא בגלל גמישות האמת הערבית, אלא מפני שלמרות שצבאית ניצחנו (ארמיה 3 כותרה, צה"ל הגיע קרוב לקהיר) מדינית, הם קיבלו בחזרה את כל סיני.